"מה אומרות עינייך" - הרצאה בנושא שפת גוף

הרצאה בנושא תקשורת בלתי מילולית בחיינו

מרצה: קובי לביא, יוצר טלויזיה

קוראים לי קובי ואני דובר שתי 'שפות אם': האחת היא עברית והשניה שפת-גוף. שפת הגוף שלי היא אולי שפתי האמיתית היחידה. אני הולך לתיאטרון ורואה שם אנשים עושים תנועות גדולות. אני שונא את מה שאני רואה. אח"כ ניגש אלי חבר, אחד השחקנים בהצגה, "איך היה תגיד?" הוא שואל, "היה נחמד…אחלא" אני עונה לו, משתדל לחייך. איזו צביעות מצידי!

אנו משקיעים זמן רב בלימוד שפה זרה בנוסף על שפת אמנו. עם השנים גם שפת הגוף הפכה לנו לזרה. לתינוק בן יומו זוהי השפה היחידה. למעשה עד שאותו תינוק לא ידע להרכיב משפטים, סביר להניח שהתקשורת היחידה עמו תהא באמצעות שפת הגוף – שלו ושלנו.

מאחר שאיש אינו יכול להימלט מצורת התקשורת הזו ובטח שאינו יכול לדכא אותה – הגיע הזמן ללמוד אותה (או לפחות להיות מודע לה).

לא נשאלת כאן שאלת הביצה והתרנגולת. שפת הגוף קדמה לכל סוג אחר של תקשורת, זאת עובדה.

במהלך התפתחותו של הילד אפשר להבחין כיצד התנהגותו הטבעית מסתגלת להתנהגות הגופנית שמשפחתו והסביבה מצפה ממנו, אין ברירה אחרת. עצוב למפות את תהליך מדכא החופש הזה אך כמעט תמיד זה קורה בדרך הזו:

בתחילה היה שם "אני" טהור ונקי, תינוק ש'מדבר' בשפה הראשונית – 'שפת הגוף': עכשיו אני בוכה, עכשיו צוחק... וגדלנו, אפילו למדנו מילה או שתיים.
ואז אבא, אמא או הגננת אמרו לנו משהו כמו: "ככה לא עושים…"
בעקבות כך פיתחנו "אמונה" – ש'את זה אף פעם לא עושים… כי אם נעשה כך אז…'
ואז צברנו "דפוסי התנהגות" שהתאימו לאמונה הזאת.
ה"דפוסים" הפכו אצלנו ל"מנהגים" – במקום לעשות ככה אני עושה ככה, ככה צריך.
ומשם פיתחנו "התנהגויות" – 'כשאני פוגש אחד שעושה ככה אז אני…'
ואז באו "הגישות" – 'כל האנשים שעושים ככה הם...'
וככה נבנתה "התדמית" שלנו – 'אנחנו עושים הכל, מאוד פתוחים ונאורים, חוץ מככה וככה'.

שפת הגוף הפכה לנו לזרה. מספיק להתבונן ולהקשיב בשביל לראות שגם גופנו מדבר. אנחנו אומרים כך וגופנו אומר אחרת. שפת הגוף אינה יכולה לשקר. מחקרים העלו כי קרוב ל - 80% מהחלטותינו ומתגובותינו מושפעות מתקשורת שאינה ורבלית. רוב האנשים קוראים לכך אינטואיציה – 'אני סומך על החושים שלי!' - כאשר למעשה אנו "קוראים" את שפת הגוף של האחר, אף ללא ידיעתנו.

מה לעזאזל יש בפוליטיקאי הזה שמשדר לי חוסר אמינות ? מה כל-כך מושך אותי לקנות דווקא מהאישה הזאת? בכל שיחה עם אדם נוסף מתנהלת לפחות שיחה אחת נוספת, שיחה בשפת-גוף. אני פוגש לראשונה אדם, זר לחלוטין. הוא עוד לא אמר מילה ואני אוהב אותו או מרחם עליו או מבין אותו. איך זה יתכן?! הוא אפילו לא מזכיר לי מישהו שהכרתי בעבר, סתם בנאדם זר.

גופינו קולט ומשדר אותות ומסרים ללא ידיעתנו. גופינו חושף את מחשבותינו ואת מאוויינו הכמוסים ביותר. הגיע הזמן לעשות 'זומ-אין' על שפת הגוף שלנו. מדהים מה שאפשר לגלות שם.

נושאי ההרצאה:

1. גירויים ראשונים - חדר יולדות (קשר אם) ובית תינוקות (סביבה חיצונית).

2. חיקוי ולמידה – גן חיות, גן ילדים וביה"ס (התפתחות ובניית דפוסים ראשונים).

3. נימוסים והליכות - ברכות, ארוחות, תפקידים (נורמות התנהגות בחברה - ריטואלים).

4. קצב ומקצב - נשימה וסוגי הליכות (יחודו של היחיד).

5. רגשות – סכסוכים (אותות תקיפה וכניעה), אהבה (חיזור וזוגיות).

6. טריטוריה ומניפולציה – מסחר, פוליטיקה (שימוש שלילי בשפה).

7. תדמית ומעמד – סוגי טיפוסים, אופנה (המסכה האולטימטיבית).

מה תקבלו בהרצאה: כלים להבנת האני והאחר

משך ההרצאה: כשעה וחצי